חסידות גור היא אחת מהחסידויות הגדולות, החזקות והמשפיעות ביותר בעולם החסידות בכלל וביהדות החרדית בפרט.
שורשיה נטועים בפולין של המאה ה-19, אך ענפיה ממשיכים להתפרס עד ימינו – בארץ ובעולם. מייסד השושלת הוא האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר זצ"ל,
בעל ה"חידושי הרי"ם", תלמידו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
אחרי הסתלקותו, המשיך את דרכו תלמידו ונכדו – האדמו"ר רבי יהודה אריה לייב אלתר, הידוע בכינויו "השפת אמת".
הוא חיזק והעמיק את יסודות החסידות בלימוד, באמונה ובדרכי עבודה פנימית. מאוחר יותר הנהיג את החסידות בנו, האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר –
ה"אמרי אמת", שעמד בעין הסערה בתקופת השואה ונחשב לאחד ממנהיגי היהדות החרדית הגדולים בדורו.
אחרי השואה קמה חסידות גור מחדש בארץ ישראל – תחילה בירושלים, ובהמשך בבני ברק.
האדמו"רים לבית גור הפכו לדמויות מפתח בעולם התורני, וכיהנו גם כמנהיגים בתנועת "אגודת ישראל",
כאשר השילוב בין הנהגה רוחנית וציבורית עיצב את החברה החרדית הספרדתית והאשכנזית כאחד.
חסידות גור מתאפיינת במשמעת פנימית גבוהה, בלימוד מסודר ושיטתי, בעבודה יראתית שקטה ובמסירות לחיים של קדושה ויראת שמיים.
התורה, ובעיקר לימוד הגמרא בעיון, נמצאים במרכז החיים. בנוסף, מודגשת בה מאוד הצניעות,
ההתרחקות מהבלי העולם, והשאיפה לאמת פנימית.
גם כיום, החסידות מונה עשרות אלפי חסידים בארץ ובעולם – עם מוסדות תורה, כוללים, בתי ספר, ישיבות, ישיבות קטנות וגדולות, וקהילות בכל רחבי הארץ:
בירושלים, בני ברק, אשדוד, חיפה, ערד, ועוד. מרכז החסידות כיום נמצא בירושלים, תחת הנהגתו של האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר שליט"א,
בנו של האדמו"ר הקודם, ה"בית ישראל" זצ"ל.
בחסידות גור לא נהוג להאדיר את דמות האדמו"ר באמצעות תמונות בפרהסיה, מתוך הקפדה על ענווה וצניעות.
עם זאת, בבתים רבים של חסידים, בעיקר בקרב הדורות הצעירים והמשתייכים לרוח החסידות – כן תמצא תמונות של האדמו"רים לדורותיהם:
ה"חידושי הרי"ם", ה"שפת אמת", ה"אמרי אמת", ה"בית ישראל", ה"לב שמחה", ה"פני מנחם", וגם של האדמו"ר הנוכחי שליט"א.
תמונות אלו תלויות לא כדי להאדיר דמות כלשהי, אלא כהזדהות פנימית עם דרך החיים, ערכי התורה, הענווה והיראה שדבקו בהם כל חייהם.
אצל רבים, המבט בתמונה מעורר רגש עמוק של שייכות, של חיזוק, ושל התחדשות יומית – כמי שזוכה לקבל הדרכה רוחנית גם ממרחק.
בעולם החסידי בכלל, וגם בגור, יש כאלה הרואים בתמונה מעין "חלון" לדבקות בצדיק. לא עבודה ח"ו של דמות, אלא זיכרון חי של נשמה גדולה שמובילה דרך אמת.
בתים בהם תלויה תמונתו של האדמו"ר נושאים על עצמם תחושת שליחות – לשמור על הבית ברוח החסידות, מתוך יראת שמיים, דקדוק הלכה, חסד ופשטות.
התמונות, בעיקר כשמדובר באדמו"רים הקודמים, גם משמשות את הדור הצעיר בלימוד תולדות החסידות,
הבנת ההמשכיות שבין דור לדור, והכרה בכך שמנהיג אמיתי – חי ופועל גם אחרי הסתלקותו, דרך מורשתו, ספריו ומעשיו.
לסיכום, בחסידות גור לתמונה יש ערך רוחני ושורשי – אבל לא כהופעה חיצונית של הערצה, אלא כביטוי לעומק פנימי, לעקביות בדרך,
ולשאיפה להמשיך את אותו קו זך ונקי של עבודת ה' במסירות, טוהר ותבונה.
