הרב יצחק כדורי זצ״ל, מזקני המקובלים בדור האחרון, היה דמות עטופת סוד, קדושה וענווה, אשר נודעה בכל שכבות העם.
הוא נולד בבגדד בסביבות שנת תרנ"ח (1898), ועלה לארץ ישראל בגיל צעיר. כבר בילדותו ניכר בכישרונו ובטהרתו,
ולמד בישיבות בבבל ולאחר מכן בירושלים, שם התקרב לגדולי המקובלים כמו הרב יהודה פתחיה והרב אפרים כהן.
מרבית חייו הקדיש ללימוד קבלה ועבודת ה' בסתר. הוא שקע בלימוד ספרי האר"י, כתבי הרש"ש וסודות התורה, מתוך פרישות, צום, סיגופים ותפילה מעומק הלב.
רבים מתלמידיו העידו כי היו לו השגות רוחניות נדירות, אך הוא עצמו ברח מכל כבוד ופרסום, והתנהל בפשטות מופלגת, בענווה ובצניעות שאין דומה לה.
רק בשנותיו האחרונות, לאחר גיל 90, החל הציבור הרחב להיחשף אליו. רבנים, מקובלים, אנשי ציבור ופשוטי עם נהרו לקבל ברכה,
עצה או פתק קמיע מידיו הקדושות. הוא קיבל כל אדם בסבר פנים יפות, ברכותיו נתקיימו להפליא, ורבים העידו על ניסים וישועות.
למרות גילו המופלג, שמר על רוח רעננה, שכל חריף וזיכרון נדיר. תפילותיו נמשכו שעות ארוכות, והיו מלוות בדמעות ובכוונה עמוקה.
הוא נפטר בשנת תשס"ו (2006) בגיל מופלג, ובלוויה השתתפו מאות אלפים. דמותו ממשיכה לחיות בלב עם ישראל – כסמל של טוהר, קבלה אמיתית וקדושה נדירה.
תמונתו של הרב יצחק כדורי הפכה עם השנים לאחת התמונות הנפוצות ביותר בבתים, חנויות, רכבים ומוסדות – גם בקרב אנשים שאינם דתיים.
היא הפכה לסמל עממי של ברכה, הצלחה, שמירה וישועה, מעבר לדמותו הרוחנית כגדול מקובלי הדור.
המראה שלו – עטור תפילין, זקן לבן ארוך, עיניים טהורות וסידור ביד – מקרין שלווה, אמונה ותמימות קדושה.
רבים מספרים שמאז שתלו את תמונתו בביתם – הורגשה ברכה, רוגע, והרגשה של שמירה על הבית.
אחרים נושאים אותה עימם לנסיעות, בעסקים או אפילו בתוך הארנק – כסגולה וכזיכרון חי של הצדיק.
אבל מעבר לסגולה, התמונה נושאת עמה גם השראה עמוקה: הזיכרון של צדיק שבחר בחיים של עמל, סוד, צניעות ושירות רוחני מתמיד.
המבט בפניו מעורר את הלב, מזכיר לכל יהודי – שגם בדור מלא הסחות וקשיים, אפשר לחיות חיי רוח עמוקים, פשוטים ואמיתיים.
תליית תמונתו אינה רק קישוט – אלא חיבור לנשמה עליונה, ולמקום פנימי בנפש היהודית השואפת לאור, לברכה ולדבקות בבורא.
זו דרך לומר: "אני רוצה להיות קרוב לצדיקים, להיות מושפע מהטוב, ולזכור מה באמת חשוב."
הרב יצחק כדורי זצ"ל, גם לאחר הסתלקותו, ממשיך לפעול – דרך תמונתו, דרכו, וסיפור חייו – ולהיות מקור השראה וקרבה לקדושה לכלל ישראל.
