הרב יוסף שלום אלישיב זצ״ל היה מגדולי פוסקי ההלכה בדורנו, מהבולטים והמשפיעים בעולם התורה וההלכה החרדית.
נודע כעילוי עצום, עמקן בלתי מתפשר, פוסק הלכה בקנה מידה עולמי – שכל חייו הוקדשו לתורה, בלי הפסקה, בלי סטייה, ובלי רעשי רקע.
הוא נולד בירושלים בשנת תר"ע (1910) וגדל בבית של תורה ויראה – בנו של הרב אברהם אלישיב שהיה רב בעיר שבלי בליטא ונכדו של המקובל הרב שלמה אלישיב,
בעל ה"לשם". מגיל צעיר ניכר בכישרונותיו הנדירים, בתשומת הלב לפרטי ההלכה ובשקידה שאין לה שיעור.
רוב חייו עברו עליו בביתו הצנוע בשכונת מאה שערים, בתוך חדר פשוט מלא ספרים, שבו עסק בתורה כל שעות היממה.
הוא מיעט בדיבור, התרחק מכל מעמד ציבורי או השפעה פוליטית, אך שאלו את פיו בכל נושא – הלכה, ציבור, חינוך, פסיקה או הנהגה.
במשך עשרות שנים פסק בתחומים המורכבים ביותר, והיה כתובת מרכזית לרבנים, דיינים, ראשי ישיבות ופוסקים מכל העולם.
רבות מפסקיו הפכו בסיס לפסיקת ההלכה בזמננו, והוא נחשב כממשיך שיטת הפסיקה הליטאית הישירה והצלולה.
צניעותו הייתה לשם דבר: אין תארים, אין יומרות, אין גינונים – רק תורה, יראת שמיים, וחיים שלמים של אמת.
הוא התמודד עם קשיים בריאותיים ופרטיים לאורך חייו, אך לא הפסיק ללמוד ולפסוק עד יומו האחרון.
הרב אלישיב נפטר בשנת תשע"ב (2012) בגיל 102, והשאיר אחריו עולם הלכה איתן, שורת תלמידים ממשיכים, ועם שלם שמוקיר את דרכו.
בבתים רבים תלויות תמונותיו של הרב אלישיב – יושב ליד שולחן עמוס ספרים, בעיון אין-סופי, מבט מרוכז, עיניים טהורות של אדם שכל כולו שקוע בתורה.
התמונה הזאת לא משדרת רק חכמת הלכה, אלא בעיקר מסר מוסרי: כך נראה יהודי שוויתר על כל הבלי העולם הזה – למען דבר אחד בלבד: רצון ה'.
אנשים תולים את תמונתו בביתם או בבית הכנסת מתוך תחושת קשר עמוק לדמותו. הוא לא היה אדמו"ר, לא פעל בציבוריות, ולא נשא נאומים –
ובכל זאת הפך לדמות מופת של יראת שמיים, דבקות, לימוד בלתי פוסק, וחיים של אמת.
התמונה משדרת פשטות לצד עוצמה. מבט אחד – ומרגישים פתאום כמה העולם יכול להיות שקט, צלול ומדויק, כשמבטלים את הרעש ומתחברים למהות.
יש הרואים בתמונה סגולה לברכה בבית, להצלחה בלימוד, ליראת שמיים ולשמירה. אחרים מניחים אותה בסביבת הלימוד –
כדי לזכור לא להחסיר, לא לוותר, לא לרדוף אחרי הקל, אלא לשאוף לדיוק, ליגיעה, לאמת.
דמותו של הרב אלישיב זצ"ל בתמונה אינה רק סמל של עבר – אלא נוכחות של הנהגה שקטה אך מוצקה. מבט מזכיר,
חיזוק יומיומי, ודוגמה לכל תלמיד חכם – כיצד חיים שלמים של תורה יכולים לבנות עולם.
